בנות וטנקים

Girls und Panzer. סדרה מאסיבית.

כשהסדרה רק יצאה, צפיתי רק בפרק הראשון, וזהו. מלכתחילה הקונספט נשמע קצת משונה (אולי להדיוטות, אבל לא אם תשאלו אותי...), והפרק הראשון עצמו היה יחסית משעמם ומוכר; בחורה מגיעה לבית ספר חדש, מנסים לשכנע אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה, אבל בסוף היא נכנעת... וספינה.

אני אישית אוהבת את הקונספט של לקחת תחום מסויים שבד"כ לא רואים בו נשים, ולעשות סדרה שעיקרה הוא נשים שמתעסקות באותו תחום. למשל טנקים. לא היה לי שום חיבור קודם לטנקים (הם התחבבו עלי בזכות הסדרה ובזכות WoT, בו התחלתי לשחק כשהתחלתי לצפות ב"בנות וטנקים"), ולטעמי הקונספט עובד יפה, והתוצר הסופי היה מגניב לחלוטין.

אז בחלוף כמה חודשים מאז שהיא יצאה, החלטתי להמשיך לצפות בסדרה, והופתעתי לגלות שרק הפרק הראשון היה בעייתי. מהפרק השני חל שיפור משמעותי, ברגע שמרימים הילוך בכל הנוגע לטנקים, והרמה של הסדרה רק משתפרת ומשתפרת.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בסדרה היה הדמויות. עקב העובדה שמדובר בקרבות טנקים מרובי צוותים, הסדרה לא מוגבלת ל-5-6 הדמויות הסטנדרטיות, אלא מקושטת בקאסט מרובה דמויות, כשכל דמות ודמות היא ייחודית וססגוניות, ויחד הן מרכיבות צוותי טנקים, כשלכל צוות יש את האופי המיוחד שלו. הדמויות, בעלות האופי העשיר והצבעוני, היו עבורי הנאה צרופה.

בנוסף לדמויות, הדבר העיקרי ממנו נהניתי בסדרה היו קרבות הטנקים. אמנם לא היה לי מושג ירוק בכל הנוגע לשריון עד שצפיתי בסדרה, אבל האימונים אותם עוברות הדמויות, כשגם להן (לרובן) אין מושג בטנקים, וגם הקרבות שנערכים במהלך הסדרה, היו עשויים בצורה משעשעת וסולידית. התגובות של הדמויות היו אמינות מאוד ביחס לסיטואציה - למשל בהלה מרעש הפגזים, או הנאה ממנו - וזה איפשר לי כצופה להכנס לאווירה בקלות, ולהזדהות עם הדמויות.

הדמות הראשית, נישיזומי מיהו, היא בת למשפחה העוסקת במלחמת טנקים בצורה מסורתית. היא לא דוגלת ב"סגנון המשפחתי", ונשלחת לעבור לבית ספר אחר, בו מועצת התלמידים מנסה להחיות את "מועדון הטנקים". אירוע "נורא" מעברה רודף אותה, והיא נמצאת תמיד בצלה של אחותה המוצלחת, היורשת של הסגנון המשפחתי. קצת מזכיר את סאקי.

בדומה לסדרות אחרות שעוסקות במועדונים, בהן יש תמיד בעיה של צירוף חברי מועדון חדשים, גם ב"בנות וטנקים" יש בעיה דומה, רק שכאן הבעיה היא מחסור בטנקים. הבנות אוספות גרוטאות של טנקים שהן מוצאות ברחבי בית הספר, שנזרקו בתום תקופה יפה יותר,  ומשפצות אותם, ותמיד מחפשות טנקים נוספים כדי להגדיל את כוחן.

במהלך הסדרה נערכים מספר קרבות מול בתי ספר אחרים, מנוסים הרבה יותר מאשר בית הספר אחריו הסדרה עוקבת, והוא תמיד האנדרדוג. מיהו, שכבר משופשפת בקרבות טנקים, מצליחה בעזרת חברותיה לאלתר בכל קרב, ולנקוט בטקטיקות מבריקות שמחלצות את ההקבוצה שלה מצרות, ואפילו לנצח. מדליק לחלוטין.

 הטנקים בסדרה הם טנקים מתקופת מלחמת העולם השניה, וגם המוזיקה מושפעת מהתקופה (לא יכלתי להתאפק), ומוסיפה לאווירה. האנימציה, במיוחד בקרבות, היא טובה וחלקה, ומשלבת אנימציה קלאסית יחד עם CG עבור הטנקים, כשזו מוצלחת במיוחד.

אהבתי.

בדיחה גרועה

אז יצא שסוף סוף ציירתי עוד משהו.
הרעיון פשוט קפץ לי לראש והייתי חייבת לבצע אותו צ'יקצ'ק לפני שהוא יברח או שאני אתעצל, אז גם לא ממש היה חשוב לי להשקיע. בערך כמו למה לבני ישראל יצא מצות ביציאת מצרים.
זה ציור של מיו ושל סאקאמוטו החתול מאחת הסדרות החדשות העונה - Nichijou. הבדיחה היא בעצם על דמות אחרת, מהסדרה Strike Witches - מיו סאקאמוטו.

תהנו

עוד ציורים שלי אפשר למצוא ב-DeviantArt שלי.

הישג מרשים לכל הדעות?

בדרך כלל אני לא כותבת פוסטים על ציורים שלי, אבל הפעם אני מרשה לעצמי לחרוג מהנורמה ולפרסם ציור שסיימתי זה עתה.
אחת הסיבות לחריגה הזאת היא שזה הציור הכי מסובך וגם הכי מושקע שציירתי עד עכשיו, אבל הסיבה העיקרית והחשובה הרבה יותר היא שזה למעשה ה-Fanart הראשון של הדמות הזאת בעולם. אני מרשה לעצמי להתגאות.

הבחורה שציירתי, אליזבת' ברלינג, היא דמות מהנובלות של סטרייק ויצ'ס.
העלילה של הנובלות מתרחשת כמה שנים לפני העלילה של סדרת האנימה, במקום ויחידה אחרים, עם דמויות אחרות.
ובטח אנשים מסויימים ירגישו הקלה לנוכח העובדה שבנובלות, אי אפשר לראות להן את התחתונים כל רגע.
אגב, כמו עם יתר הדברים בסדרה הזאת, האופנוע שעליו היא רוכבת מבוסס על דגם של אופנוע אמיתי וקיים. ועוד פרט טריוויה מיותר; זה אותו אופנוע (הרמס) שיש לקינו ב"המסע של קינו".

טוהו 10.5 - Scarlet Weather Rhapsody

אז ככה, לאור יציאת משחק המכות החדש של טוהו ברייטאיסאי 5, החלטתי סוף סוף לכתוב פה עוד איזשהו פוסט.

טוב, לענייננו,

המשחק המלא מן הסתם לא שונה מהדמו שיצא לא מזמן, ובאופן כללי הוא די כייפי.

שיחקתי בינתים רק במסלול של מריסה (= נגד אליס, ריימו, דונגי, איה והבוסיות האחרונות).

אליס ואיה הן בדיוק כמו בדמו, אולי היה לאיה איזה ספאל קארד נוסף אבל לא ממש שמתי לב וחלפתי על פניהן שמחה וטובת לב.

הספאל קארדים של ריימו גם הם די נחמדים וקלים, הלאה...

אני חייבת לציין שהספאלים של אודונגי הרשימו אותי ממש, כל הרעיון של האשליות שלה בוצע בצורה כל כך מגניבה, שבהתחלה אפילו לא קלטתי מה הולך שם ונאלצתי לעשות קונטיניו כבר בשלב 3.

קיים כמובן גם הגימיק של הספאל קארדים בהם הקליעים מתבייתים עליכם במעופם האיטי, זה כל כך מגניב~

אה, וכמובן שעשו קופי פסטה ליריות שלה בהן הכדורים שלה עפים מהר מאד עד אליכם ואז מאיטים.

באופן כללי אודונגה קצת מסובכת כשזאת הפעם הראשונה שמגיעים אליה, אחרי הכל העיניים שלה גורמות לטירוף ואשליות וכל זה, אבל אחרי שמבינים מה היא רוצה הכל בסדר וזה קלי קלות!

טיפ ידידותי - אל תיכנסו לה לרדיוס של הטירוף, ותזהרו מלייזורים.

הבוסית הלפני אחרונה והאחרונה הן הדמויות החדשות, סלחו לי שאני לא יודעת את שמן, והעיצובים של שתיהן גם הם די מצאו חן בעיניי.

הבוסית הלפני אחרונה הזכירה לי בעיצוב שלה את רנקו אוסאמי, והיא היתה די מרשימה בספאלים שלה, אבל לא מי יודע מה קשה אחרי שמבינים מה היא רוצה, למרות שהיה לה ספאל אחד שפשוט טחן אותי.

(גם אצלה בגלל ההפתעה המוחלטת נאלצתי לעשות קונטיניו).

הספאל קארד האחרון שלה היה חמוד ממש, בו היא מקרינה מעצמה לייזורים לבנים-כחולים והיא מתחילה לרדוף אחריך, זה היה משעשע ברמות וממש איזי מודו.

אבל מי שבאמת הרשים אותי במשחק הזה היתה הגבירה בתמונה, הבוסית האחרונה כמובן, כראוי למשחק טוהו שמכבד את עצמו.

העיצוב שלה יפה ויש בו מין צבעוניות מעניינת ונחמדה.

סלחו לי שאני עדין קצת בהלם אז אני לא זוכרת מה הלך שם בדיוק, אבל הבוסית הזאת באמת היוותה לי קצת בעיה בריצה ראשונה.

הספאל קארדים שלה היו ממש יפים ומרשימים לדעתי, כשביניהם היא משתמשת בסלעים (אלה מהאייקון של המשחק) והמון לייזורים אדומים.

האייקון של המשחק:

הספאלים האחרונים שלה היו בעיקר ספאלים שבהם היא מרימה עמודי סלע מהרצפה, כמובן תוך כדי שהיא מתרסקת עליך ללא רחמים, ולצערי הספאלקארדים האלה היו כל כך כבדים שהמחשב שלי לא יכל לעמוד בהם והכל הלך אצלי בהילוך איטי והמון אי וודאות.

אני חייבת להודות שממש נהנתי מהספאלקרדים האלה, אבל בגלל האיטיות לא ממש הצלחתי לשלוט במריסה לרמה שבה אני אוכל להאבק בבוסית הזאת כמו שצריך, והכל היה עניין של מזל.

אבל כמו שציינתי, לצערי היא עשתה לי קצת בעיות ונאלצתי לבזבז עליה את הקונטיניו האחרון שלי, בעוד שלא ראיתי את הסוף של הספאלקרדים שלה באופק.

...

כשכן ראיתי את הסוף לספאלקארדים שלה, ולרגע השלתי את עצמי שסיימתי את המשחק (אבל לא כמו שצריך), נוכחתי לראות שמצפה לי עוד מסכת ייסורים.

אחרי שכל המסך הפך לבן וגרם לי לחשוב שעליתי לגן עדן, מצאתי את עצמי על במה של עמודי סלע, בהתאם לעיצוב של אותה גברת בוסית, כשהיא עומדת מולי והHP שלה בחצי.

היא התחילה כמובן עם הספאלקארדים שלה, ולקח לי טיפה זמן לקלוט שההתקפות שלי לא עושות לה כלום וכנראה הייתי צריכה להשתמש בספאלים שלי, אבל היה כבר מאוחר מדי...

סה"כ משחק טוב מאד ומהנה :}

לצערי אני קצת חלודה, ואני גם לא יודעת לשחק ב10.5 (בשונה מב7.5), אז הריצה הראשונה במשחק החדש היתה די עלובה מבחינתי.

המשחק יחסית קל ואין שום בעיה לסיים אותו בריצה ראשונה. אין לי ספק שאני יכולה לסיים אותו בלי קונטיניוס בפעם הבאה שאני אנסה .

^_^

(פוסט זה הינו קופי פסטה מהודעה ב-4)