יום רביעי, 24 בספטמבר 2008

תקפצו לי.



אף פעם לא ממש התחברתי לסרטי אנימה.
מחלקם נהנתי מאד, מחלקם לא ממש היה לי אכפת, אבל אף פעם הם לא נגעו בי באמת. האנימציה המרהיבה והסיפורים הגרנדיוזים אף פעם לא ממש עשו לי את זה. הם תמיד נראו לי כמו משהו קצר, חולף, שטחי. מעין סטוץ אנימה-י שכזה. אני יותר בן אדם של סדרות, מה לעשות. אני צריכה את הזמן שלי להתאהב בדמויות ולהתחבר לעלילה כמו שצריך.
אבל היום קרה משהו בהחלט יוצא דופן.

היום החלטתי סוף סוף לצפות ב"הילדה שזינקה מבעד לזמן", או בשפת האם שלנו Toki wo Kakeru Shoujo, שחיכה לי על הדסקטופ כבר יותר מדי זמן.
לא היה לי מושג על מה הסרט הזה, מה מחכה לי מעבר לפינה, ובטח שלא היו לי שום ציפיות. פשוט הפעלתי וחיכיתי.

תוך שניות הסרט הכה בי כמו כדור בייסבול לפנים.
"וואו!"
צעקתי בהפתעה.

חשבתי שזה יהיה עוד סרט שיהיה חמוד אבל לא ימשוך אותי, כמו כל היתר, אבל פשוט נשאבתי לתוך הסרט הזה כאילו הוא היה חור שחור שנפתח אי שם בגבול בין שוויץ לצרפת.
ההומור הזה שזורקים עליך כבר בהתחלה, ההומור הכל כך מציאותי, שפשוט תופס את אווירת הנעורים של התיכון בצורה קלילה ונעימה, שבה אותי.
מיד התאהבתי בגיבורת הסרט, מאקוטו, שהייתה כל כך חמודה ומעופפת, היא הצחיקה אותי, היא נתנה לי איפשהו תחושת הזדהות, היא כבשה אותי.
גם הגיבורים המשניים, צ'יאקי וקוסקה, היו שובים ונהדרים. השלישיה הזאת שלהם הרשימה אותי לטובה.

כל רצף האירועים של תחילת הסרט ביחד עם אופי הדמויות, גרמו לי להתפקע מצחוק כל 4 דקות בממוצע, להתלהב מהצורה המדהימה בה הכל נעשה. זה היה פשוט פנטסטי.
אחר כך כשהאירועים מתחילים להסתבך, הוכתי בתדהמה מהצורה הנפלאה בה הכל נטווה, הכל שזור למחרוזת נהדרת של אירועים משמחים ומעציבים. פשוט התרגשתי, התרגשתי כמו שלא התרגשתי כבר כמה חודשים טובים.

ואז כשמשום מה נוצרה אצלי איפשהו תחושה של סוף הסרט וחשבתי שלא יגיעו שיאים נוספים, זה הגיע. רק אז זה התחיל לטפס לשיא הזה שכל כך חיכיתי לו.
מי שצפה בסרט ומכיר אותי, אמור לדעת כבר מראש על מה אני מדברת, אז אני לא אכתוב גם כדי לא להרוס בטעות למישהו.
הכל היה עשוי בצורה כל כך נפלאה, היו רגעים בהם פשוט התחלתי לבכות, ואחרי כל רכבת ההרים הרגשית שמטלטלת אותי במהלך הסרט, זה היה פשוט מספק.

אין לי מילים.


למרות שיצאו די הרבה.
בהתחלה חשבתי שאני אאלץ להתנצל על פוסט קצר ושאין לי מה לכתוב, אבל בסך הכל רציתי להביע את התלהבותי. לכן גם חשוב לי לציין שזו לא ביקורת ולא סיקור או כל מילה פלצנית שאפשר לחשוב עליה.
אם הייתי נוהגת לתת ציונים לדברים בהם אני צופה, הייתי ללא ספק נותנת לו 10 עגול ויפה. מגיע לו, מכל הלב.

3 תגובות:

  1. סרט נהדר, גם אני אהבתי מאד...

    השבמחק
  2. הורדתי אותו לפני כמה חודשים ואני כל הזמן דוחף אותו אחרונית בלו"ז הצפייה שלי. כנראה שהגיע הזמן לראות~

    השבמחק
  3. אחד הסרטים האהובים עליי. הפוסט שלך גרם לי לרצות לצפות בו שוב.

    השבמחק