יום שישי, 13 בספטמבר 2013

קואופרטיב בלוגי האנימה בישראל – נושא ראשון

בהשפעת "קואופרטיב האנימה" החלטתי שהגיע הזמן לכתוב פוסט. הנושא החודשי והראשון הוא סיכום השנה (2013) בתחום האנימה המנגה וכל השאר, והציפיות שלכם לשנה הבאה.
משום שהנושא הזה בנוגע לסיכום השנה יצא ממש לפני ראש השנה, אני אנסה לסכם את שנת תשע"ג באנימה (עונת קיץ עד עונת קיץ), למרות שזה לא מסונכרן עם 2013.
אני אתחיל מהגרוע למעולה, כדי לסיים עם טעם מתוק בפה.

האכזבות הגדולות והנפילות:

סורד ארט אונליין - די חיכיתי לה בגלל שהנושא שלה היה נשמע לי מעניין, אבל אחרי שצפיתי בפרק הראשון ובכמה פרקים אחריו, לא יכלתי להמשיך לצפות בזה. ההפקה אמנם היתה איכותית, אבל כל היתר נעו בין "סתם לא טוב" ל"מה לעזאזל נראה לכם שאתם עושים?!" הדבר היחיד המבדר שיצא ממנה הוא זה.
פסיכו-פס - אחרי מאדוקה שהיתה מדהימה, חשבתי שעוד סדרה של אורובוצ'י תהיה נהדרת. אוי, גודל הטעות! אמנם פסיכו-פס נראתה מבטיחה לכאורה ובאמת ההפקה היתה ברמה, אבל כל הטיפול בסדרה היה נורא ואיום לטעמי. חורי עלילה, דמויות שכתובות גרוע, התרחשויות שכתובות גרוע... קשה לי לחשוב על משהו שבאמת היה טובה בה.
רובוטיקס;נוטס - בתור סדרה שמגיעה מאותם חבר'ה שעשו את שטיינס;גייט שבאמת נהנתי ממנה, ציפיתי לסדרה הזו. היא התחילה די נחמד, למרות שממש לא אהבתי איך חלק מהדמויות שם התנהגו, במיוחד כלפי אקי, לכן חשבתי שאולי בכל זאת יצא ממנה משהו טוב. התברר לי שהיא רק הלכה והתדרדרה. החצי השני שלה בכלל היה שלוף מהמקום בו השמש לא זורחת, ומאוד התאכזבתי. אני רוצה את הזמן שלי בחזרה.
ויויד רד אופריישן - אמנם נהנתי מהסדרה, אבל ציפיתי להרבה יותר. היא מגיעה מהחבר'ה שעשו את סטרייק ויצ'ס שאני מאוד אוהבת, אבל הם החליטו לקחת כיוון סופר בנאלי שלא היה בו שום שביב של מה שהם באמת יכולים לעשות. אני מודעת לעובדה שכל המטרה של הסדרה היתה תחת, אבל לא על התחת לבדו יחיה האדם.
סויסיי נו גארגנטיה - שוב שמעתי שתהיה סדרה של אורובוצ'י, והחלטתי לתת לו צ'אנס אחרי פסיכו-פס המזעזעת. טעיתי. היא אמנם התחילה עם רעיון מעניין שיכלו להוציא ממנו המון, אבל בסופו של דבר היא בחרה את הכיוון הכי משעמם מכולם. הייתי מעדיפה שהיא תשאר slice of life כמו שהיה נראה שהיא תהיה באמצע.
כפית הכסף - העלו לי את הציפיות לקראת הסדרה הזו שהיתה אנונימית עבורי עד תחילת העונה בערך. חשבתי שחווה, חיות, יהיה נחמד. התחלתי לצפות בה אבל הכתיבה, הדמויות והבימוי הרגישו לי פשוט איומים ונוראים, והפסקתי אחרי כמה פרקים.
שינגקי נו קיוג'ין - מלכתחילה לא מי יודע מה חיכיתי לסדרה הזו והנחתי שהיא תהיה עוד סדרה לילדים מתבגרים, אבל חלק מהדמויות נראו לי כיפיות ולכן המשכתי לצפות בה. מיותר. לכאורה הדבר היחיד שטוב בה הוא האנימציה בסצנות האקשן, אבל גם הן מורכבות חצי מהזמן מתמונות סטיל (אולי כדי לחסוך תקציב?). הסיפור לא מתקדם לשום מקום, הדמויות מתנהגות בטמטום מוחלט ואני לא אוהבת אותן, שלא לדבר על הכתיבה הגדושה בבעיות מסוגים כאלה ואחרים (חורי עלילה, תודעה קולקטיבית של הדמויות ועוד). אני ממשיכה רק כי הגעתי כל כך רחוק, בערך כמו פסיכו-פס.

אכזבות בקטנה:

רינה נו לאגרנג'ה 2 - די נהנתי מהעונה הראשונה, למרות שלא היה לה כיוון מי יודע מה מבטיח. גם מהעונה השניה נהנתי, אבל התחושה הכללית היתה שהם יכלו לעשות דברים ממש מעולים עם הסדרה הזאת, אבל בסופו של דבר היא נשארה פשוט... ריקה.
נאצויוקי ראנדבו - היא התחילה מאוד נחמד, אבל מתישהו אחרי האמצע הם התחילו לעשות שטויות ודברים ממש מעצבנים עם הרוח של בעלה המת. חבל, זו יכלה להיות סדרת רומנטיקה מאוד כיפית.
טונארי נו קאיבוצו-קון - מאוד מאוד אהבתי את איך שהסדרה התחילה, אבל מהר מאוד הם נכנסו לבלבולי מוח של שוג'ו, ובסוף סיימו את הסדרה בתור פרומו למנגה. חבל.
ליטל באסטרס - ציפיתי לסדרה הזו אחרי שיר הפתיחה של ה-VN, אבל אחרי צפיה בכמה פרקים הראשונים שלה הגעתי למסקנה שאני לא הולכת להנות פה, והפסקתי. טוב נו.
מאו-סאמה - סדרה שהתחילה מדהים!! ...ומשום מה איפשהו באמצע התחילה עם קשקושים. צירפו דמויות מיותרות, הדמויות החזקות (כן, אלשיאל) נדחקו לאחור (כי כל פרק כאבה לו הבטן??) ובסופו של דבר היא נגמרה ממש סתם. פספוס.
לאב לב - סופר נהנתי מהפרק הראשון, אבל הסדרה פשוט לא המשיכה באותה רמה. לא אהבתי את הדמויות שהוסיפו לקאסט, וחלק מהבדיחות חלשות.
גנשיקן נידאימה - עם ייחוס כזה ציפיתי למשהו מעולה. בחירת הכיוון שלהם - פוג'ושי - קצת מאכזבת, אבל הם יכלו להוציא ממנה דברים טובים. במקום זה דוחפים לי לגרון איזה קרוס-דרסר עם בעיות אישיות קשות. לא מעניין אותי.


סדרות שדי אהבתי:

יורו יורי 2 - במהלך השידור שלה התחלתי לצפות בעונה הראשונה והדבקתי את השניה. כיף חיים. אני אוהבת את (רוב) הדמויות, וההומור די לטעמי. פלוס יורי.
קוקורו קונקט - מאוד אהבתי את הארק הראשון. גם האחרים היו די טובים, אבל לא הגיעו לרמה שלו. בגדול הסדרה היתה די טובה והיה כיף לדסקס עליה ועל מה הולך לקרות.
סאקוראסו נו פט נא קאנוג'ו - החצי הראשון שלה ממש טוב, אבל השני די מאוס. חלק מהדמויות שלה אדירות, והחלק השני מעצבן. ההפקה טובה והיה נעים לצפות בה. ציפיתי ליותר, אבל סה"כ די נהנתי.
יורמונגאנד 2 - מקרה שבו העונה השניה מתעלה על הראשונה. מאוד אהבתי את ההתרחשויות והדמויות. קצת חבל לי איך שסיימו את הסדרה, אבל לא נורא.
מאו-יושה - הרעיון של הסדרה די מדליק, גיבור ומלכת-שדים שמשתפים פעולה כדי לסיים את המלחמה בין השדים לבני אדם, אבל כמובן שיש מושחתים שמרוויחים מהמלחמה ולא רוצים שתסתיים. חבל לי שהסדרה מסתיימת כפרומו למנגה/נובל.
טאמאקו מרקט - טאמאקו מתוקה ובגדול נהנתי מאוד מהסדרה, אבל היא היתה די כלום, שום דבר. אפילו היה חסר לה מה שהופך סדרות slice of life למבריקות.
צ'יהאיהפורו 2 - תענוג של סדרה!! אמנם העונה הראשונה היתה הרבה יותר טובה, אבל מלכתחילה קשה להתעלות על זה. מבין סדרות השוג'ו-ספורט היותר טובות שיש.
טאמאיורה: יותר אגרסיבית - אני מתה על הז'אנר הזה של סדרות, וטאמאיורה עצמה פשוט סדרה כל כך נחמדה ועדינה. אני מרוצה מהעונה הזו, שחושפת יותר את אבא של פו-צ'אן.
Free! - סדרה מרעננת בנוף המלא סדרות סרביס שפונות לגברים סטרייטים. חיכיתי לה אחרי הפרומו שקיואני הוציאו, ואני לא מתאכזבת. ההתרחשויות סבבה, הדמויות נחמדות, וההפקה ברמה מעולה.
קאקומיי ואלברייב - התחלתי לצפות בסדרה הזו בגלל דמות אחת, שוקו. לא ממש עניין אותי הסיפור באופן כללי או יתר הדמויות, אבל בתכלס זו סדרה שדי נהנתי ממנה, ואני מצפה לעונה השניה שהולכת להתחיל בקרוב.

סדרות נוספות שדי אהבתי מהשנה הן ג'ושיראקו, קוטואורה-סאן, יאהארי אורה נו סיישון, אייורה, ריילגאן S, בינבוגאמי גא!, קאמיסאמה האג'ימהמאשיטה, הידאמארי סקץ', מאדאקה בוקס 2, יויושיקי, האטאראקו מאו-סאמה, מינאמי קה, סרבנט סרביס, סטלה ג'וגאקואין 3קיובו (שלא ברור מה הולך איתה), קינאירו מוזאיק, קוטונוהא נו ניווה ועוד... 
אבל אני לא ממש רואה צורך לפרט עליהן.

הפתעות טובות ויהלומים:

טארי טארי - היא לא היתה מהסדרות שציפיתי להן ולכן היא היתה הפתעה מאוד נעימה. הרעיון עצמו הוא לא מי יודע מה מחדש או מדהים, אבל האופן שבו התנהלו איתו והדמויות עצמן שהיו פשוט נהדרות, במיוחד האינטרקציה ביניהן, פשוט היו תענוג. השירים בסדרה גם הן ממש אחלה, ובאופן כללי מאוד התרשמתי מהביצוע.
אוטא-קוי - גם לסדרה הזו לא ציפיתי, אבל נתתי לה צ'אנס כמו לכל היתר. הופתעתי לטובה על ידי ההפקה המסוגננת, וסדרה על שירה יפנית קלאסית היא דבר מאוד נדיר. היא היתה עשויה מאוד טוב לדעתי, ומאוד התרגשתי מהסיפורים. תענוג.
One Off - סדרה קצרצרה שאני מייחלת שיום אחד יעשו לה סדרה. חיבור נחמד בין slice of life לאופנועים. מאוד נהנתי ממנה, מההפקה ומהדמויות. חבל שהיא כזאת קצרה.
בנות וטנקים - כשצפיתי בפרק הראשון שלה כשהוא יצא לא התרשמתי. מאז יצא לי לשמוע עליה המון, ובסופו של דבר החלטת לתת לה עוד צ'אנס. הסתבר לי שהיא נהדרת, וקרבות הטנקים שלה כתובים ממש ממש טוב, ככה שהיה תענוג לצפות בה... שוב ושוב ושוב.
יאמא נו סוסומה - עוד סדרה קצרצרה. היא עוסקת בילדות קטנות שיוצאות לטפס על הרים. הנושא עצמו מאוד מעניין וההעברה שלו בסדרה היתה כייפית. הלוואי ויום אחת תהיה לה סדרה.
ליטל ויץ' אקדמיה - פרק אנימה אחד שהוציא סטודיו טריגר (יוצאי גאינקס) שהיה ממש ממש טוב. בזמן הקצר שהיה להם הם העבירו סיפור קצר עם התחלה, אמצע וסוף, והכל עשוי באנימציה מעולה ואווירה מגניבה. אני מחכה לעוד.
קירה קירה - OVA שיצאה למשחק קירה קירה. לצערי אלה רק 20 ומשהו דקות של הופעה חיה של כמה מהלהקות של החברה שהוציאה את המשחק, אבל היה כיף אדיר לצפות בזה. אולי יום אחד עוד תהיה למשחק הזה אנימה...


 סדרה אחת שהייתי רוצה להוציא מתוך הקטגוריות האלה היא סימפוגיר G. אני פשוט חולה על סימפוגיר, מאוהבת לגמרי בעונה הראשונה, ומאוד ציפיתי להעונה השניה שיוצאת ברגעים אלה. לצערי, העונה החדשה לאט לאט התחילה לאכזב אותי, אבל הפרק שיצא הערב (12.9.13) הרגיש לי מאוד כמו העונה הראשונה, והחיה אצלי את התקווה שהפינאלה של העונה הזו יהיה עשוי טוב.

ציפיות מהשנה הבאה:

אני מצפה ש-Kill La Kill של סטודיו טריגר שתשודר בקרוב תהיה עשוי טוב ותהיה מהנה. אני מצפה שהעונה השלישית של האג'ימה נו איפו שעומדת לצאת תמשיך להיות טובה כמו הסדרות הקודמות.  אני מקווה שסדרת הבייסבול שעומדת לצאת, דיא נו אייס, לא תהיה עוד סדרת ספורט גרועה, אלא תהיה מהטובות. 
יותר מהכל, אני מצפה שהסדרות שאין לי מושג לגביהן ואני הולכת לנסות בכל זאת כהרגלי יהיו מפתיעות ומעולות!

שנה טובה!

2 comments:

  1. מסכים לגמרי עם SAO ועם שינגקי. ומגנשיגן אני דווקא נהנה למרות ההתרכזות המוגזמת בהאטו.

    ח"ח על הפוסט.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה.

      גם אני נהנית מגנשיקן, אבל ציפיתי למשהו אחר וגם ממה שיש יכלו להוציא יותר.

      מחק