החלטתי לשמור את הפוסט על עונת החורף דווקא לסופה כדי לכתוב את הרשמים שלי ממנה, ולא כתבתי בתחילתה מה אני מצפה ממנה.
רולינג גירלס היתה ה-סדרה שציפיתי לה בעונת החורף. בעיקר בגלל שהיא על נערות שרוכבות על אופנועים. לא חיפשתי עליה שום חומר אז לא היה לי מושג על מה היא הולכת להיות ולמה לצפות. על סמך הפוסטר שלה הנחתי שהיא הולכת להיות צבעונית במיוחד.
בפועל באמת קיבלנו סדרה די צבעונית עם סגנון יחסית מיוחד, ששמר על קונסיסטנטיות לאורף כל הדרך. מבחינת הסיפור, לא ציפיתי שהוא ילך לאן שהוא הלך, אבל זה היה די חביב. בתכלס, ציפיתי שיהיה יותר טוב. אבל זה ממש לא נורא כי אז הגיעה ההפתעה האמיתית:
כל השירים ברולינג גירלס, למעט שיר אחד (Stones, ויש מצב סביר שאגלה שגם הוא קאבר) הם קאברים לשירים של The Blue Hearts, להקת פאנק רוק יפנית משנות ה-80-90, אותה הכרתי בזכות הסרט Linda Linda Linda שגם בו יש קאברים לשירי הלהקה.
בכללי קאברים ורפרנסים עושים לי טוב, אז על אחת כמה וכמה כשזה מגיע עם כזו תשוקה. כאילו מישהו החליט שהוא רוצה לעשות סדרה עם קאברים ל-Blue Hearts, וזרק לתערובת גם כמה נערות ואופנועים.
אז מבחינת הסיפור היא לא הרשימה אותי מי יודע מה, אבל ההברקה האמיתית היתה המוזיקה.
Koufuku Graffiti
עוד סדרה שציפיתי לה בעונה הזו, בעיקר בגלל שהיא על נערות שמבשלות ואוכלות. לא ממש בדקתי מי הסטודיו שהולך להפיק אותה, כך שמן הסתם רק בפרק הראשון גיליתי שהיא של שאפט. קצת חבל לי שהיא של שאפט, כי אני לא מרוצה מהסדרות היותר חדשות של שאפט, אבל לא נורא.
משום מה ציפיתי שהיא תהיה קצת פחות סלייס אוף לייף שסובב סביב אוכל, משהו יותר בכיוון של הידאמארי (שגם לא לה חסר אוכל, אבל יש יותר דגש על בדיחות וחברות מאשר על בישולים). יצא שהיא טיפונת שיעממה אותי אפילו.
משום מה ציפיתי שהיא תהיה קצת פחות סלייס אוף לייף שסובב סביב אוכל, משהו יותר בכיוון של הידאמארי (שגם לא לה חסר אוכל, אבל יש יותר דגש על בדיחות וחברות מאשר על בישולים). יצא שהיא טיפונת שיעממה אותי אפילו.
גם האוכל לא היה מי יודע מה מעורר תאבון. ציפיתי ליותר.
Saenai Heroine no Sodatekata
הפתעת העונה עבורי.
לגמרי לא שמתי לב לסדרה הזו, והורדתי סתם ככה את פרק 0 שלה שיצא קודם לכן. מאז הכל היסטוריה.
המודעות העצמית שלה והמודעות לתעשית האנימה, לסדרות הארם וכן הלאה קנו אותי. כן, סדרת "הארם" שמתבדחת על חשבון סדרות הארם היתה משב רוח מרענן.
המודעות העצמית שלה והמודעות לתעשית האנימה, לסדרות הארם וכן הלאה קנו אותי. כן, סדרת "הארם" שמתבדחת על חשבון סדרות הארם היתה משב רוח מרענן.
בנוסף, האנימציה והציור שלה היו נהדרים, המוזיקה היתה טובה, הדמויות היו מהממות (במיוחד קאטו, שאני כל כך, כל כך שמחה שיצא לי לחזות בדמות כמוה!) וגם הנושא עצמו (הפקת VN) היו ממש אחלה.
בסוף גם קיבלנו קצת "פאנסרביס" אוטאקואי שהיה שווה את זה לגמרי.
זו כנראה הסדרה שהכי נהניתי ממנה מעונת החורף.
זו כנראה הסדרה שהכי נהניתי ממנה מעונת החורף.
Durarara!! 2
סוף סוף המשך לדורהרהרה!!. האמת, לא הכי ציפיתי לה, לא יודעת למה. כאילו, פשוט לא היה אכפת לי יותר מדי. היא ממשיכה את הסיפור של הנובלות, ואני שמחה שהולכות לצאת עוד שתי עונות המשך.
הארט היה קצת שונה מהעונה הראשונה. הבנתי שהוא יותר דומה לארט בנובלות, אבל לא אהבתי אותו. בכללי ערכי ההפקה נראו לי פחות גבוהים. גם הסיפור עצמו של העונה הזו לא הלהיב אותי במיוחד. היה חצי כח כזה. אני מקווה שבעונות הבאות זה ישתפר, כי לא היה כיף לצפות בדורהרהרה כדי סוג של לצאת ידי חובה.
עכשיו רק לחכות לעונות חדשות של באקאנו!
Idolmaster: Cinderella Girls
התחלתי לצפות באיידולמאסטר: סינדרלה גירלס כי ממש ממש אהבתי את איידולמאסטר מ-2011.
די התבאסתי מסינדרלה גירלס כי לא התחברתי בכלל לבנות והן די שיעממו אותי. זה פשוט לא היה "זה". בפרק 5 כיביתי ולא המשכתי...
Aldnoah.Zero 2
לא בטוחה עדין מה גרם לי לצפות בסדרה הזאת. לא בטוחה גם מה גרם לי לצפות בעונה הראשונה, אבל די נהנתי ממנה. יש לי תחושה שזו היתה מדובבת ספציפית אחת...
עדיין לא סיימתי לצפות בעונה השניה, ובתכלס היא די שיעממה אותי. באמת שהדבר האחרון שמעניין אותי הוא מאבק הכוחות בין סליין לאינאהו.
אולי בקרוב אגרום לעצמי לסיים אותה.
שאריות מעונת הסתיו:
Shigatsu wa Kimi no Uso
התחילה כסדרה נורא מבטיחה, אבל מאוד אכזבה אותי.
קודם כל, היא נראתה ממש טוב, גם האנימציה וגם הציור היו מהממים. שיר הפתיחה שלה היה נהדר וממכר, ובאופן כללי המוזיקה היתה אספקט מעולה שלה, אחרי הכל היא על מוזיקאים.
קודם כל, היא נראתה ממש טוב, גם האנימציה וגם הציור היו מהממים. שיר הפתיחה שלה היה נהדר וממכר, ובאופן כללי המוזיקה היתה אספקט מעולה שלה, אחרי הכל היא על מוזיקאים.
בפועל היא הפכה מהר מאוד לסוג של דוסון קריק רק באנימה, עם המון דרמה מאולצת שדוחפים לנו לגרון ונגררת במשך שתי עונות, כשיכלו לפתור אותה ב3-4 פרקים. עם בני נוער עם מונולוגים פנימיים מלאי מטאפורות ובולשיט כאילו אין מחר. לא, זה לא עובד ככה.
בסופו של דבר היה חבל לי ש"התמסרתי" לסדרה הזו ככה בגלל ההתחלה שלה, ואז נתקעתי עם הדבר הזה...
Shirobako
שירובאקו היתה נהדרת. פשוט נהדרת.
סדרה שעוסקת בסטודיו שמפיק סדרות אנימה, על שלל התפקידים שמעורבים בהפקה של סדרה ומה כל אחד עושה, על הקשיים שעוברים עליהם, כל השלבים בדרך להפקתה של סדרה. לדעתי, חובה לכל צופי וצופות האנימה באשר הם.
הדמויות שלה נהדרות, רמת ההפקה עצמה גבוהה, ושולטת בחן רב באומנות של הפקת האנימה. צריך להיות ברמה גבוהה כדי לייצר סדרה על הפקת סדרות, אחרת יוצא משהו מזעזע.
הלוואי ותצא לה עונה שניה. או לפחות שיוציאו יותר OVA או סדרות אנימה של הסדרות שהופקו בתוך שירובאקו.
הלוואי ותצא לה עונה שניה. או לפחות שיוציאו יותר OVA או סדרות אנימה של הסדרות שהופקו בתוך שירובאקו.
נקווה לעונת אביב מוצלחת!
