קבא"ב נושא עשירי: עונת חורף 2015

החלטתי לשמור את הפוסט על עונת החורף דווקא לסופה כדי לכתוב את הרשמים שלי ממנה, ולא כתבתי בתחילתה מה אני מצפה ממנה.

The Rolling Girls

רולינג גירלס היתה ה-סדרה שציפיתי לה בעונת החורף. בעיקר בגלל שהיא על נערות שרוכבות על אופנועים. לא חיפשתי עליה שום חומר אז לא היה לי מושג על מה היא הולכת להיות ולמה לצפות. על סמך הפוסטר שלה הנחתי שהיא הולכת להיות צבעונית במיוחד.

בפועל באמת קיבלנו סדרה די צבעונית עם סגנון יחסית מיוחד, ששמר על קונסיסטנטיות לאורף כל הדרך. מבחינת הסיפור, לא ציפיתי שהוא ילך לאן שהוא הלך, אבל זה היה די חביב. בתכלס, ציפיתי שיהיה יותר טוב. אבל זה ממש לא נורא כי אז הגיעה ההפתעה האמיתית:

כל השירים ברולינג גירלס, למעט שיר אחד (Stones, ויש מצב סביר שאגלה שגם הוא קאבר) הם קאברים לשירים של The Blue Hearts, להקת פאנק רוק יפנית משנות ה-80-90, אותה הכרתי בזכות הסרט Linda Linda Linda שגם בו יש קאברים לשירי הלהקה.

בכללי קאברים ורפרנסים עושים לי טוב, אז על אחת כמה וכמה כשזה מגיע עם כזו תשוקה. כאילו מישהו החליט שהוא רוצה לעשות סדרה עם קאברים ל-Blue Hearts, וזרק לתערובת גם כמה נערות ואופנועים.

אז מבחינת הסיפור היא לא הרשימה אותי מי יודע מה, אבל ההברקה האמיתית היתה המוזיקה.

Koufuku Graffiti

עוד סדרה שציפיתי לה בעונה הזו, בעיקר בגלל שהיא על נערות שמבשלות ואוכלות. לא ממש בדקתי מי הסטודיו שהולך להפיק אותה, כך שמן הסתם רק בפרק הראשון גיליתי שהיא של שאפט. קצת חבל לי שהיא של שאפט, כי אני לא מרוצה מהסדרות היותר חדשות של שאפט, אבל לא נורא.
משום מה ציפיתי שהיא תהיה קצת פחות סלייס אוף לייף שסובב סביב אוכל, משהו יותר בכיוון של הידאמארי (שגם לא לה חסר אוכל, אבל יש יותר דגש על בדיחות וחברות מאשר על בישולים). יצא שהיא טיפונת שיעממה אותי אפילו.

גם האוכל לא היה מי יודע מה מעורר תאבון. ציפיתי ליותר.

Saenai Heroine no Sodatekata

הפתעת העונה עבורי.

לגמרי לא שמתי לב לסדרה הזו, והורדתי סתם ככה את פרק 0 שלה שיצא קודם לכן. מאז הכל היסטוריה.
המודעות העצמית שלה והמודעות לתעשית האנימה, לסדרות הארם וכן הלאה קנו אותי. כן, סדרת "הארם" שמתבדחת על חשבון סדרות הארם היתה משב רוח מרענן.

בנוסף, האנימציה והציור שלה היו נהדרים, המוזיקה היתה טובה, הדמויות היו מהממות (במיוחד קאטו, שאני כל כך, כל כך שמחה שיצא לי לחזות בדמות כמוה!) וגם הנושא עצמו (הפקת VN) היו ממש אחלה.

בסוף גם קיבלנו קצת "פאנסרביס" אוטאקואי שהיה שווה את זה לגמרי.
זו כנראה הסדרה שהכי נהניתי ממנה מעונת החורף.

Durarara!! 2

סוף סוף המשך לדורהרהרה!!. האמת, לא הכי ציפיתי לה, לא יודעת למה. כאילו, פשוט לא היה אכפת לי יותר מדי. היא ממשיכה את הסיפור של הנובלות, ואני שמחה שהולכות לצאת עוד שתי עונות המשך.

הארט היה קצת שונה מהעונה הראשונה. הבנתי שהוא יותר דומה לארט בנובלות, אבל לא אהבתי אותו. בכללי ערכי ההפקה נראו לי פחות גבוהים. גם הסיפור עצמו של העונה הזו לא הלהיב אותי במיוחד. היה חצי כח כזה. אני מקווה שבעונות הבאות זה ישתפר, כי לא היה כיף לצפות בדורהרהרה כדי סוג של לצאת ידי חובה.

עכשיו רק לחכות לעונות חדשות של באקאנו!

Idolmaster: Cinderella Girls

התחלתי לצפות באיידולמאסטר: סינדרלה גירלס כי ממש ממש אהבתי את איידולמאסטר מ-2011.

די התבאסתי מסינדרלה גירלס כי לא התחברתי בכלל לבנות והן די שיעממו אותי. זה פשוט לא היה "זה". בפרק 5 כיביתי ולא המשכתי...

Aldnoah.Zero 2

לא בטוחה עדין מה גרם לי לצפות בסדרה הזאת. לא בטוחה גם מה גרם לי לצפות בעונה הראשונה, אבל די נהנתי ממנה. יש לי תחושה שזו היתה מדובבת ספציפית אחת...

עדיין לא סיימתי לצפות בעונה השניה, ובתכלס היא די שיעממה אותי. באמת שהדבר האחרון שמעניין אותי הוא מאבק הכוחות בין סליין לאינאהו. 

אולי בקרוב אגרום לעצמי לסיים אותה.

שאריות מעונת הסתיו:

Shigatsu wa Kimi no Uso

התחילה כסדרה נורא מבטיחה, אבל מאוד אכזבה אותי.
קודם כל, היא נראתה ממש טוב, גם האנימציה וגם הציור היו מהממים. שיר הפתיחה שלה היה נהדר וממכר, ובאופן כללי המוזיקה היתה אספקט מעולה שלה, אחרי הכל היא על מוזיקאים.

בפועל היא הפכה מהר מאוד לסוג של דוסון קריק רק באנימה, עם המון דרמה מאולצת שדוחפים לנו לגרון ונגררת במשך שתי עונות, כשיכלו לפתור אותה ב3-4 פרקים. עם בני נוער עם מונולוגים פנימיים מלאי מטאפורות ובולשיט כאילו אין מחר. לא, זה לא עובד ככה.

בסופו של דבר היה חבל לי ש"התמסרתי" לסדרה הזו ככה בגלל ההתחלה שלה, ואז נתקעתי עם הדבר הזה...

Shirobako

שירובאקו היתה נהדרת. פשוט נהדרת.

סדרה שעוסקת בסטודיו שמפיק סדרות אנימה, על שלל התפקידים שמעורבים בהפקה של סדרה ומה כל אחד עושה, על הקשיים שעוברים עליהם, כל השלבים בדרך להפקתה של סדרה. לדעתי, חובה לכל צופי וצופות האנימה באשר הם.

הדמויות שלה נהדרות, רמת ההפקה עצמה גבוהה, ושולטת בחן רב באומנות של הפקת האנימה. צריך להיות ברמה גבוהה כדי לייצר סדרה על הפקת סדרות, אחרת יוצא משהו מזעזע.
הלוואי ותצא לה עונה שניה. או לפחות שיוציאו יותר OVA או סדרות אנימה של הסדרות שהופקו בתוך שירובאקו.

נקווה לעונת אביב מוצלחת!

פירות העונה

מתחשק לי לכתוב על כמה מסדרות העונה. לא על כל הסדרות שיוצאות, בטח לא על כל אלה שניסיתי, ולאו דווקא על הכי טובות. בא לי לכתוב על שלוש סדרות ספציפיות העונה שמשום מה ממש עושות לי את זה. רינה נו לאגראנג'ה, סנקי זשו סימפוגיר, ומורצו פיירטס.

Rinne no Lagrange

[קליפ פתיחה]

כשהעונה החדשה רק התחילה, לפני שהספקתי לבדוק את הסדרה, ראיתי תמונה ממנה (מהשיר פתיחה), שהיתה מצוירת בסגנון די מגניב. זה היה אחד הדברים המפתים, אני חייבת לציין, אז התפניתי לבדוק אותה.

הגיבורה של הסדרה היא תיכוניסטית בשם מאדוקה, שכמו בשאר סדרות המכה, מבקשים ממנה יפה לנהוג ברובוט ענק, כדי להילחם באויבים לא ברורים מהחלל. להפתעתי (וגם להפתעתם של אחרים) מאדוקה לא יותר מדי בהלם, וזורמת עם הרעיון. בכללי, מאדוקה היא בחורה שאוהבת לעזור לכל מי שרק צריך, והיא אפילו מנהלת מועדון כזה בבית הספר שלה. בחורה חיובית ומארוּ במיוחד. שינוי מרענן!

גם הדמויות האחרות די מעניינות, והרעים עושים רושם שהם לא באמת רעים. העובדה שאין לנו אקספוזיציה בתחילת הסדרה מאפשרת את הפיתוח הזה, לדעתי. כיף, יפה, ומעניין.

Senki Zesshou Symphogear

[שיר פתיחה להורדה]

לא מיהרתי לבדוק את הסדרה הזאת, אבל חבר האיץ בי, אז למה לא.

במבט ראשון הסדרה עשתה רושם חלש במיוחד, או יותר נכון, עקום במיוחד. רמת הפקה מאד נמוכה נותנת לסדרה מראה "איכותי", מבחינת ציור ומבחינת אנימציה. זה מטשטש את החושים ומפריע לשים לב לזה שהמדובבים והמשחק טובים, המוזיקה טובה, וייתכן שגם מה שמתרחש די סביר.

למעשה מדובר על בחורות שהתפקיד שלהן הוא להילחם במין מפלצות בשם noise, שהורגים אנשים על ידי הפיכתם לאפר, ועל הדרך הם עושים רעש ממש מעצבן. לבחורות יש מין שריון וכלי נשק בשם סימפוגיר, והם "מופעלים" כשהן שרות. היתרון בזה הוא שיש  insert song כל פרק, רוב הזמן של מיזוקי נאנא. מהר מאד ה-noise הפכו לסתם רעש רקע ופינו את הבמה לאיזושהי קונספירציה שמתרחשת, ואנחנו עדים רק לחלקה...
בגדול, הסדרה היא מין "מה לעזאזל קורה פה? האנימה". כי לצד הפן הויזואלי מזעזע, אחלה מוזיקה ודמויות מקסימות, יש אלימות, פיצוצים, דם, סאדו, ורצח של שרי ממשלה (?). איזשהו בליל לא קוהרנטי, אבל יכול להיות שזה מה שהופך אותה לכייפית.

Mouretsu Space Pirates
[קליפ פתיחה]
 
הגיבורה שלנו היא מאריקה, תיכוניסטית חביבה, שהיא נצר למשפחת פיראטים. פיראטים בחלל.

ביום בהיר אחד מודיעים למאריקה שהיא היורשת של תפקיד הקפטן בספינת חלל של פיראטים, הבנטנמארוּ, אחרי שאבא שלה נפטר. אמא שלה, פיראטית גם כן, היא מי שמגדלת אותה.

למאריקה יש כישרון לא קטן בהטסת כלי רכב חלליים למיניהם, ומסתבר שהיא גם קורצה מהחומר ממנו עושים קפטנים. בהתחלה היא מתלבטת בשאלה אם היא אכן מוכנה לקבל עליה את התפקיד, ומשם, השמיים הם הגבול. טוב, לא...
בהתחלה נדמה כאילו הסדרה לא סגורה על הז'אנר שלה, בית ספר, חלל, מייד קפה, מה בדיוק, ונדמה כאילו "קורה הרבה כלום", אבל היא בעצם מכניסה את הצופה לאט לאט לאווירה שלה. אנחנו נזרקים פתאום ללוחמה אלקטרונית, טקטיקות קרב בחלל, שוד לאור הכוכבים, ושאר חוויות. יש לה קטע משלה, לסדרה הזאת.

נמאס לי להיות הבן אדם הכמעט יחיד שצופה בסדרות הנהדרות האלה!

Steins;Gate - אחרי פרק 14

נקי מספויילרים

הרגשתי צורך עז לכתוב המלצה על הסדרה הזאת. גם ככה בקושי אני כותבת בבלוג, ואם זה על סדרה זה קורה רק אחרי שהיא נגמרה וסיימתי לצפות בה. הפעם לא יכלתי להתאפק.

אני לא אשקר, לא התחלתי לצפות בשטיינס;גייט כשהיא התחילה, בתחילת מרץ, ובטח שלא שיחקתי ב-VN. אבל בעקבות המלצה, יותר מחמה, התחלתי לצפות בה.

הו ואו, אני בהחלט לא מתחרטת.

מכירים את זה שיש סדרות שנראות "כמו כל סדרה", שאתם מרגישים שראיתם אלף פעם? ומנגד יש את הסדרות האלה שהן פשוט יהלום בים של זבל? סדרות שפשוט יש להן נשמה ואופי משלהן? אז שטיינס;גייט היא כזו.

כשצופים בפרק הראשון לא מבינים כלום. לא מבינים כלום עד כדי כך שפשוט נשארים מבולבלים מדי. לדעתי, זה מן הסתם אמור להיות ככה. הצופה אמור להיות מבולבל בדיוק כמו הדמויות, שאין להן מושג מה מתרחש סביבן.

גם כשצופים בפרק השני לא מבינים כלום. וגם בשלישי לא מבינים כלום, אבל לאט לאט ~משהו~ מתחיל להתבהר.

כמו שהדמויות לא מבינות כלום, אבל לאט לאט קולטות שהן עולות פה על משהו, כך בדיוק גם הצופה. אישית, אני בתור צופה, מתה על התחושה הזאת שנותנים לי להזדהות עם הדמויות והבלבול המוחלט שלהן. כל סדרה שגרמה לי להרגיש ככה בעבר תפסה אותי חזק חזק.

אז מה פתאום עכשיו בפרק 14?

קודם כל זה מתי שהדבקתי בשעה טובה את הפרקים. יאי.

דבר נוסף הוא שזו נקודת תפנית מסויימת בסדרה. תגליות מרעישות שרק מכניסות את הצופה לעוד יותר חוסר ידיעה ובלבול, בדיוק אחרי שהוא מתחיל להבין מה קורה.

המשחק הזה של העלילה בין חוסר ודאות, הבנה פתאומית, ושוב משליכים אותך לחוסר ודאות, הטלטלה הזאת, כשברור שיש כיוון מסויים, פשוט ממכרים. זה מסקרן מדי!

בנוסף לזה, הדמויות בשטיינס;גייט פשוט עשויות בצורה נהדרת.

יש לנו את אוקאבה, חי בסרט שהוא מדען מטורף שרוצה ליצור מכונת זמן, ובדרך יוצר בננות מג'לי. הוא טיפוס מאד מוזר ותזזיתי, שמאוהב בכל הפוזה של המדען המטורף, כולל המניירות והצחוק המשוגע. אבל זה לא כל מה שיש לו להציע...

יש את מאיורי, חברת הילדות של אוקאבה, ילדה תמימה, קוספליירית חביבה שאוהבת את החברים שלה. טו~טורו~

את דארו, סופר האקר שגולש באימג'בורדים יפנים, ה-Anonymous הטיפוסי.

ויש את קוריסו מאקיסה, או כריסטינה, מדענית גאון, וצונדרה שעשויה לתפארת, שמצטרפת לצוות המעבדה של אוקאבה.

עלילה מסקרנת ודמויות שכיף לאהוב. מה עוד צריך בסדרה?

שיר פתיחה חזק.

המלצה חמה לכל צופה אנימה שמכבד את עצמו.

הארוּ פוֹליש פרק 2

אחרי עיכוב לא קטן, סוף סוף הוצאנו את פרק 2 של הארו פוליש~!
למעשה אפשר היה למצוא אותו כבר ב-27 ליוני ב-Mangafox, אבל הפוסט שלי בעצמו התעכב בגלל אותה סיבה.

אפשר להוריד את הפרק מהקישור הבא:
http://www.mediafire.com/?dcubvrpexjc2rt1

אנחנו מקווים שתהנו :)

Haru Polish chapter 02

הארוּ פוֹליש

לא מזמן אני וחבריי שמענו במקרה שהולכת לצאת מנגה חדשה מאת הכותבת של במבו בלייד, טוצוקה מאסאהירו, ביחד עם הציירת של אסו נו יואיצ'י, מינאמוטו יו - הארו פוליש - והנושא שלה יהיה איאיידו. זה נעשה עוד יותר מעניין כשגילינו שהמנגה למעשה הולכת לצאת אוטוטו (נכון לאז), ב-6 במאי.

ציפינו בכליון עיניים לפרסום של המנגה ברשת, ועידו, שכבר אזלה סבלנותו, החליט שאנחנו צריכים לתרגם את המנגה בעצמנו. אז זה מה שעשינו~

לינק להורדה של הפרק הראשון באנגלית, עבודת יד.

http://www.mediafire.com/?cvbig0harcqeiw0
וקישור למנגהפוקס (תודה גיל).

Haru Polish chapter 01

מריסה גנבה את הפוסט החדש

משהו הזכיר לי לאחרונה את סרטוני הפלאש הישנים של טוהו. לא יודעת מה בדיוק זה היה ואיך זה קרה, אבל הרגשתי צורך עז לחפש אותם ולצפות בהם שוב.

אני מתכוונת לארבעה הישנים:

Phantasmagoria mystical expectation

惑いて来たれ、遊惰な神隠し　～ Border of Death

患部で止まってすぐ溶ける　～ 狂気の優曇華院 , הידוע גם בתור Overdrive.

וכמובן 魔理沙は大変なものを盗んでいきました, הלוא הוא "מריסה גנבה את הדבר היקר", שקשה לי להאמין שיש מישהו שלא מכיר.

במהלך החיפושים אחר אחד הסרטונים, נתקלתי במקרה במצבור די גדול של סרטוני פלאש של טוהו, ופשוט לא יכלתי להתאפק והייתי חייבת לצפות בכולם.

חלקם כמובן היה מזעזעים ולא ראויים לציון, אבל חלקם היו נהדרים. ומה שיותר חשוב - את רובם לא ראיתי בעבר!

אני אתחיל מאלה שכן הכרתי כבר, אבל הם יחסית "חדשים" ואולי עברו לכמה אנשים מתחת לרדאר:

博麗神社町内会音頭 - פלאש כייפי ושמח. חגיגה במקדש של ריימו. ו-ZUN.

Artificial Children - שמבחינתי סוג של התגנב לו בשקט ולא שמתי לב אליו בהתחלה. מרגש בעיקר. מבוסס על המנגינה של שלב 3 בטוהו 5, Mystic Square.

東方スイーツ！　～鬼畜姉妹と受難メイド～ - אחד הפלאשים אהובים עלי. הוא גם קליפ הבכורה של Innocent Key.

大江山ジャイアントスイング - קליפ מדליק ביותר. סויקה ויוגי מפציצות.

ואעבור לקליפים שלא הכרתי קודם לכן, ולמצוא אותם היה מרגש במיוחד, ועשה לי את היום:

ねこ巫女れいむA - אני בטוחה שהשיר הזה לא חדש לאף אחד (IOSYS 東方永雀峰), אבל העובדה שעשו לו קליפ אחרי כל הזמן הזה בהחלט הפתיעה אותי! הגיע הזמן!

お人形遊び - קליפ לשיר של IOSYS מהאלבום היחסית חדש 東方年柄年中. מריסה, אליס, ככרגיל :)

Club Ibuki in Break All - עוד שיר מאותו אלבום, אבל הפעם סויקה! למי שסגנון הציור נראה מוכר, הבחור שהכין את הסרטון הזה הכין גם את הקליפים לשירים  ラクト・ガール ו-ってゐ！～えいえんてゐVer～ של COOL&CREATE.

s complex - שיר יחסית ישן של COOL&CREATE ( מהאלבום スーパーあまねりお) שגם לו סוף סוף צץ קליפ. אהבתי נורא. מרגש ומתוק.

最速最高シャッターガール - גם הוא שיר יחסית ישן של COOL&CREATE (מהאלבום スーパーシャッターガール) שסוף סוף קיבל קליפ. ואחד די מגניב אם יורשה לי לציין.

東方楼蘭　～変態天狗と悲劇の乙女達～ - עוד קליפ מבית היוצר של Innocent Key. שיהיו בריאים.

究極焼肉レストラン！お燐の地獄亭！ - קליפ לשיר מהאלבום 東方超都魔転 של IOSYS.

東方太陽香 - קליפ לשיר タイヨウノハナ מהאלבום 東方想幽森雛 של IOSYS, בכיכובה של יוקה, כמובן.

Blazing Heart - קליפ מגניב במיוחד של Locker Room לשיר 銀のめぐり של SYNC.ART'S.

ואחרון חביב ハートフルネコロマンサー, מאחד האלבומים שאני יותר אוהבת של IOSYS, שרק ייחלתי שיעשו לאחד מהשירים שלו קליפ. בין השירים היותר מדליקים! שווה!!

אופרה, ארוויזיון '83

כל ההתעסקות הזאת בפלאשים החזירה אותי פתאום קצת אחורה, לתקופה שהייתי משוגעת על טוהו. זה דרבן אותי להתעניין קצת בדמויות החדשות, בדיסקים החדשים שיצאו, במשחקים החדשים שיצאו. כן, גם במשחק המכות טוהו 12.3, שאמנם לא מחדש הרבה מלבד דמויות, אבל עדין נורא נורא כיף לשחק בו.

אני עדין לא ממש מעודכנת, אז אם יש פלאשים חדשים ואיכותיים שאני לא מכירה, אשמח אם תספרו לי עליהם.

גנסוקיו אקסטזי אנדרגראונד!

"Ladies and gentlemen of the earth, happy new year

We truly thank you for buying IOSYS's tenth Touhou Project arrange CD,

Touhou Bubbling Underground."

אלו המילים בהן נפתח האלבום ה-10 של IOSYS

東方泡沫天獄 - Eastern Bubbling Underground

כן, מאד מרגש וכל זה.

כבר המון זמן שלא יצא לי להקשיב יותר מדי לאלבומים של IOSYS, או למוזיקה של טוהו באופן כללי, אבל בזמן האחרון התחלתי לחזור לזה.

עקב העובדה שהייתי צריכה לפרמט את המחשב בנסיבות לא נעימות בכלל, נאלצתי לוותר על אוסף הטוהו שהיה לי, ועכשיו כשאני צריכה להוריד הכל מחדש - חשבתי שזו הזדמנות נפלאה להתעדכן בכל מה שפספסתי.

ובכן, אני מוצאת את טוהו באבלינג אנדרגראונד מפתיע לטובה לעומת האלבומים האחרונים של IOSYS להם יצא לי להקשיב.

יכול להיות שהאלבומים ה-8 וה-⑨ טובים גם הם, אבל עדין לא יצא לי להקשיב להם (למען האמת, ניסיתי להוריד קודם כל את טוהו צ'וטו מאטן, האלבום ה-11 של IOSYS, אבל זה לא הלך ויצא שהורדתי את טוהו באבלינג אנדרגראונד קודם. כנראה שזה גורל).

אולי זו רק אני, אבל נשמע שכל האלבום ערוך כאילו הוא מחזמר.

הרקע - מעמקי האדמה של טוהו 11, Subterranean Animism, כפי שמשתמע גם מהשם.

אנחנו מתלווים לצמד של מריסה וניטורי בהרפתקאותיהן (הסבר למי שלא זוכר איך טוהו 11 עובד) ונתקלים בבוסיות מטוהו 11 ו-10.5 וביתר הדברים המוזרים שקורים להן מתחת לאדמה.

יש אפילו הופעת אורח של החבורה ממקדש מוריה כקטעי מעבר, ומספר דמויות מהמנגה.

לפי מיטב המסורת של IOSYS, כל הטרקים באלבום הם בסגנונות שונים, מהדיסקו של איקו (Saturday Night Fish Girl, אחד הטרקים באלבום) ועד לדברים "כבדים" קצת יותר.

האלבום כולו מלא בהומור משובח (לפחות לדעתי, צחקתי המון), ואני חושבת שהמפתח לכך שהאלבום ממש מפתיע לטובה הוא הדם החדש יחסית שנכנס ל-IOSYS (כנראה, עדין לא בדקתי את זה לעומק).

לבחורות שמגלמות את מריסה וניטורי יש קול מתאים, והמשחק והטקסטים שלהן מבריקים.

אחד הטרקים שהרשימו אותי הוא הטרק הדיסקו-י של איקו שכבר ציינתי, שבו כבר אפשר למצוא בדיחות טוהויות (מריסה רוצה לגנוב את הדיסקו-בול), שפזורות גם ביתר השירים באלבום.

טרק נוסף שממש הרשים אותי הוא הטרק של סאטורי, הבוסית הרביעית מטוהו 11, שמסוגלת לקרוא לבבות של אנשים. בטרק הזה היא מופיעה כ-DJ ועושה למריסה וניטורי בלאגן - "הופעות אורח" של הת'ים המפורסם של מריסה מ-Imperishable Night והת'ים של ניטורי מ-Mountain of Faith, שתקועים באמצע הטרק עצמו.

ועוד טרק שאהבתי במיוחד הוא הטרק של מריסה, הפתיחה שלו מגניבה, וכל היתר גם עשוי די טוב. אבל אולי זה משחק מכור כי אני כל כך אוהבת את מריסה.

אז תכלס, הדיסק די מדליק, ומומלץ בחום!

הנה, קחו קישור להורדה.

הישג מרשים לכל הדעות?

בדרך כלל אני לא כותבת פוסטים על ציורים שלי, אבל הפעם אני מרשה לעצמי לחרוג מהנורמה ולפרסם ציור שסיימתי זה עתה.
אחת הסיבות לחריגה הזאת היא שזה הציור הכי מסובך וגם הכי מושקע שציירתי עד עכשיו, אבל הסיבה העיקרית והחשובה הרבה יותר היא שזה למעשה ה-Fanart הראשון של הדמות הזאת בעולם. אני מרשה לעצמי להתגאות.

הבחורה שציירתי, אליזבת' ברלינג, היא דמות מהנובלות של סטרייק ויצ'ס.
העלילה של הנובלות מתרחשת כמה שנים לפני העלילה של סדרת האנימה, במקום ויחידה אחרים, עם דמויות אחרות.
ובטח אנשים מסויימים ירגישו הקלה לנוכח העובדה שבנובלות, אי אפשר לראות להן את התחתונים כל רגע.
אגב, כמו עם יתר הדברים בסדרה הזאת, האופנוע שעליו היא רוכבת מבוסס על דגם של אופנוע אמיתי וקיים. ועוד פרט טריוויה מיותר; זה אותו אופנוע (הרמס) שיש לקינו ב"המסע של קינו".

עוד קצת טוהו

ובכן, החלטתי לעשות עוד קצת כבוד לטוהו ולדברים החדשים שיצאו,

ונזכרתי שיש לי גם קצת מה להגיד על הדמו של טוהו 11.

זה די מגניב שהכניסו את הקטע של בחירת דמות ספורטינג לדמות שלך, שלפיה היריות, הפצצות, התנועה, האנרגיה ועוד מספר פרמטרים משתנים.

כנראה מישהו שם לב שהקטע הזה היה נחמד בטוהו 8 והחליטו ללכת עם זה שוב בצורה קצת שונה.

למי שלא יודע, ריימו הולכת עם יוקארי\סויקה\איה ומריסה הולכת עם אליס\פאצ'ולי\ניטורי.

וביותר פירוט:

כשריימו ביחד עם יוקארי היא חושבת בפורטלים, חלק מהיריות שלה עוברות לצד השני של המסך, והיא יכולה בעצמה להשתגר לצד השני של המסך. עושים את זה באמצעות לחיצה כפולה לכיוון מסויים כשאתם צמודים לדופן, בלי לירות.

כשריימו ביחד עם סויקה יש לה פיצ'ר נחמד בו היא אוספת את כל האייטמים שעל המסך ברגע שעוזבים את כל המקשים (כולל החצים), רק שלוקח לזה שניה לפעול.

היריות המלוות שלה הם כדורים לבנים שמנמנים שפונים בצורה כיאוטית כשהם מגיעים לחלק העליון של המסך.

כשריימו ביחד עם איה היא מסוגלת לנוע ממש במהירות ברגע שעוזבים את כפתור הירי (זאת אומרת - z).

היריות המלוות שלה מתחילות נגד כיוון התנועה שלה וככל שמתווספות יותר הן פונות גם עם כיוון התנועה שלה וגם נגדו (וניתן לקבע אותן כשנכנסים לפוקוס).

כשמריסה ביחד עם אליס היא משתמשת בבובות של אליס במקום הכדורים המלווים שלה, וכשהיא עושה ספאלקארד היא מקריבה את אחת הבובות לטובת לייזר אדום ומאיים. בנוסף לכך, היא יכולה לאגור כמות כפולה של אנרגיה, משמע יותר בובות ויותר פצצות.

כשמפקסים את התנועה שלה היריות שלה רק מתפזרות.

כשמריסה ביחד עם פאצ'ולי יש לה פיצ'ר נחמד בו היא יכולה להחליף בין 5 סוגי ירי שונים של הכדורים שמלווים אותה; ירי קדימה, אחורה, לצדדים, ירי מפוצל לפנים וירי בזווית רחבה.

מחליפים בין הסוגים השונים על ידי לחיצה על הפוקוס והירי ביחד.

כשמריסה ביחד עם ניטורי היריות המלוות שלה הן טילים חמודים, והספאלקארד שלה הוא בעצם מגן (כמו הצ'רי בורדר בטוהו 7).

אני נורא אוהבת את הדינמיות הזאת של הדמויות, זה מוסיף המון לדעתי ^^

ועוד דבר שמצא חן בעיניי הוא השיטה שלפיה אוספים את הפסילות לאורך השלב (אוספים את הכוכבים הסגולים האלה וממלאים פסילות).

חבל שכל כך חשוך שם מתחת לאדמה.

    

הורדתי גם את האלבומים החדשים של קול אנד קרייט ושל איוסיס (לא האלבום קאברים של אליס), ושניהם בינתים די טובים.

כן, האלבום של איוסיס טוב והרשים אותי, לא כמו האחרון שעשה לי צהבת רק מלהקשיב לו, אבל אח"כ התברר כקצת נחמד.

דיסק נוסף שיצא ברייטאיסאי והשאיר בי רושם חזק הוא של קרו'ס קלו, "Crossfire Barrage". יש בדיסק הזה כמה אריינג'ים ממש מצויינים והוא פשוט טוב. מומלץ ביותר.

(גם הפוסט זה הוא סוג של קופי פסטה מהודעה ב-4)

טוהו 10.5 - Scarlet Weather Rhapsody

אז ככה, לאור יציאת משחק המכות החדש של טוהו ברייטאיסאי 5, החלטתי סוף סוף לכתוב פה עוד איזשהו פוסט.

טוב, לענייננו,

המשחק המלא מן הסתם לא שונה מהדמו שיצא לא מזמן, ובאופן כללי הוא די כייפי.

שיחקתי בינתים רק במסלול של מריסה (= נגד אליס, ריימו, דונגי, איה והבוסיות האחרונות).

אליס ואיה הן בדיוק כמו בדמו, אולי היה לאיה איזה ספאל קארד נוסף אבל לא ממש שמתי לב וחלפתי על פניהן שמחה וטובת לב.

הספאל קארדים של ריימו גם הם די נחמדים וקלים, הלאה...

אני חייבת לציין שהספאלים של אודונגי הרשימו אותי ממש, כל הרעיון של האשליות שלה בוצע בצורה כל כך מגניבה, שבהתחלה אפילו לא קלטתי מה הולך שם ונאלצתי לעשות קונטיניו כבר בשלב 3.

קיים כמובן גם הגימיק של הספאל קארדים בהם הקליעים מתבייתים עליכם במעופם האיטי, זה כל כך מגניב~

אה, וכמובן שעשו קופי פסטה ליריות שלה בהן הכדורים שלה עפים מהר מאד עד אליכם ואז מאיטים.

באופן כללי אודונגה קצת מסובכת כשזאת הפעם הראשונה שמגיעים אליה, אחרי הכל העיניים שלה גורמות לטירוף ואשליות וכל זה, אבל אחרי שמבינים מה היא רוצה הכל בסדר וזה קלי קלות!

טיפ ידידותי - אל תיכנסו לה לרדיוס של הטירוף, ותזהרו מלייזורים.

הבוסית הלפני אחרונה והאחרונה הן הדמויות החדשות, סלחו לי שאני לא יודעת את שמן, והעיצובים של שתיהן גם הם די מצאו חן בעיניי.

הבוסית הלפני אחרונה הזכירה לי בעיצוב שלה את רנקו אוסאמי, והיא היתה די מרשימה בספאלים שלה, אבל לא מי יודע מה קשה אחרי שמבינים מה היא רוצה, למרות שהיה לה ספאל אחד שפשוט טחן אותי.

(גם אצלה בגלל ההפתעה המוחלטת נאלצתי לעשות קונטיניו).

הספאל קארד האחרון שלה היה חמוד ממש, בו היא מקרינה מעצמה לייזורים לבנים-כחולים והיא מתחילה לרדוף אחריך, זה היה משעשע ברמות וממש איזי מודו.

אבל מי שבאמת הרשים אותי במשחק הזה היתה הגבירה בתמונה, הבוסית האחרונה כמובן, כראוי למשחק טוהו שמכבד את עצמו.

העיצוב שלה יפה ויש בו מין צבעוניות מעניינת ונחמדה.

סלחו לי שאני עדין קצת בהלם אז אני לא זוכרת מה הלך שם בדיוק, אבל הבוסית הזאת באמת היוותה לי קצת בעיה בריצה ראשונה.

הספאל קארדים שלה היו ממש יפים ומרשימים לדעתי, כשביניהם היא משתמשת בסלעים (אלה מהאייקון של המשחק) והמון לייזורים אדומים.

האייקון של המשחק:

הספאלים האחרונים שלה היו בעיקר ספאלים שבהם היא מרימה עמודי סלע מהרצפה, כמובן תוך כדי שהיא מתרסקת עליך ללא רחמים, ולצערי הספאלקארדים האלה היו כל כך כבדים שהמחשב שלי לא יכל לעמוד בהם והכל הלך אצלי בהילוך איטי והמון אי וודאות.

אני חייבת להודות שממש נהנתי מהספאלקרדים האלה, אבל בגלל האיטיות לא ממש הצלחתי לשלוט במריסה לרמה שבה אני אוכל להאבק בבוסית הזאת כמו שצריך, והכל היה עניין של מזל.

אבל כמו שציינתי, לצערי היא עשתה לי קצת בעיות ונאלצתי לבזבז עליה את הקונטיניו האחרון שלי, בעוד שלא ראיתי את הסוף של הספאלקרדים שלה באופק.

...

כשכן ראיתי את הסוף לספאלקארדים שלה, ולרגע השלתי את עצמי שסיימתי את המשחק (אבל לא כמו שצריך), נוכחתי לראות שמצפה לי עוד מסכת ייסורים.

אחרי שכל המסך הפך לבן וגרם לי לחשוב שעליתי לגן עדן, מצאתי את עצמי על במה של עמודי סלע, בהתאם לעיצוב של אותה גברת בוסית, כשהיא עומדת מולי והHP שלה בחצי.

היא התחילה כמובן עם הספאלקארדים שלה, ולקח לי טיפה זמן לקלוט שההתקפות שלי לא עושות לה כלום וכנראה הייתי צריכה להשתמש בספאלים שלי, אבל היה כבר מאוחר מדי...

סה"כ משחק טוב מאד ומהנה :}

לצערי אני קצת חלודה, ואני גם לא יודעת לשחק ב10.5 (בשונה מב7.5), אז הריצה הראשונה במשחק החדש היתה די עלובה מבחינתי.

המשחק יחסית קל ואין שום בעיה לסיים אותו בריצה ראשונה. אין לי ספק שאני יכולה לסיים אותו בלי קונטיניוס בפעם הבאה שאני אנסה .

^_^

(פוסט זה הינו קופי פסטה מהודעה ב-4)