הפעם אני רוצה להמליץ על משחק visual novel בשם Kira☆Kira. זה ה-VN הראשון והיחיד בו שיחקתי, ויש סיכוי סביר שהוא גם ישאר היחיד. אין לי הרבה סבלנות ל-VNים, אבל קיבלתי המלצה חמה לנסות אותו, ולכן הייתי מוכנה לעשות מאמץ, והתמורה שקיבלתי ממנו היתה אדירה. היה מעולה.
אז לכבוד יום השנה החמישי לצאת המשחק, החברה שהוציאה אותו, OverDrive, הוציאה פרק אנימה בן 30 דקות, שהוא למעשה "הופעה חיה" של הלהקות מהמשחקים השונים שלה. היציאה של הפרק, בו עדיין לא יצא לי לצפות משום שעדיין לא הגיע לרשת, העלתה אצלי את כל התחושות השונות מהמשחק, וההייפ עולה על גדותיו. לכן הרגשתי צורך עז לכתוב משהו על המשחק.
קודם כל אני חייבת להגיד שעברו בדיוק שלוש שנים מאז ששיחקתי במשחק (פלוס מינוס כמה ימים), אז יתכן ויהיו מספר אי דיוקים.
אז לענייננו:
המשחק עוסק בארבעה תיכוניסטים, שכדי להציל את המועדון שלהם, מועדון הספרות השני (כן, השני) מסגירה, הם מחליטים להקים להקת-פאנק בנות, שתתן הופעה בפסטיבל בית הספר הקרוב. לא כל כך מפריעה להם העובדה שהם לא יודעים לנגן, או לא מבינים כלום במוסיקה. גם לא כל כך מפריעה לבנות המועדון העובדה שאחד מהן הוא בחור, והן מחפשות אותו לבחורה גם כן.
ומכאן, המשחק מתעסק בקשיים שהם נתקלים בהם כשהם מתחילים ללמוד לנגן, וכמובן בהנאה שהם מפיקים מכך. נוסף לעניין נפח קומי מרענן ונהדר כשהם מנסים להכריח את עצמם לאמץ את גישת הפאנק. כמו כל משחק שמכבד את עצמו, הוא גם מתעסק בבעיות האישיות של כל אחת מהדמויות, ואיך יתר הדמויות מנסות לעזור זו לזו.
החבורה התכוונה לפרוש מעסקי המוסיקה אחרי ההופעה בפסטיבל בית הספר לטובת חרישה למבחנים, אבל בעקבות ההצלחה המסחררת של "להקת מועדון הספרות השני" בהופעה, ובעידוד מוסיקאי מקצועי שעוזר מאחורי הקלעים, הם מחליטים לצאת לסיבוב הופעות ברחבי יפן...
וקצת על חברי הלהקה / מועדון הספרות השני:
שיקאנוסקה - דרך עיניו למעשה משחקים במשחק. הוא היה בעבר במועדון הטניס, אבל לאחר שנאלץ לפרוש הגיע למועדון הספרות השני, והוא מתפקד בתור הבאסיסטית של הלהקה.
קירארי - בחורה מבריקה ומלאה באנרגיות, שמגיעה מבית עני ועסוקה בלעבוד בעבודות זמניות. היא הסולנית של הלהקה, למרות שבהתחלה רצתה להיות המתופפת.
צ'יה - חברת ילדות של שיקאנוסקה, והמתופפת הנהגת, והמנהיגה של הלהקה.
סארינה - נערה עשירה, עדינה ולוקה בחלושעס. הגיטריסטית של הלהקה.
אוקי, אז חוץ מהעובדה שזה ה-VN היחיד ששיחקתי בו, שזו כבר חוויה מיוחדת בפני עצמה, קירה קירה מספקת את הסחורה שלה בצורה מדהימה מבחינתי. בתכלס, לא ידעתי מה מצפה לי, מלבד העובדה שמדובר במשחק על להקה, אבל נו...
קודם כל הדמויות, שאמנם חלק יותר קולעות לטעמי וחלק פחות, כתובות בצורה נהדרת. האופי של כל אחת מהן עשוי בצורה טובה, האינטרקציה שלהן אחת עם השניה כייפית, וכל ההתיחסות שלהן לעניין הלהקה, הפאנק וההופעות עשוי בצורה מגניבה שנהנתי מכל רגע. האווירה שהן יוצרות טובה וחברותית, עד כדי כך שאפשר להרגיש חלק, ואז אי אפשר להפסיק לשחק...
ההומור במשחק, סביב האינטרקציה של הדמויות, הסיטואציה של ללמוד לנגן והגישה שהם צריכים לאמץ לעצמם, פשוט נהדר. הילדים האלה עושים צחוק מעצמם and they just don't give a fuck, שזה אדיר.
בנוגע למוסיקה, אמנם הם רק לומדים לנגן, והם לא מבינים במוסיקה בכלל, אבל מה זה משנה?! הם לומדים מהר, וההפקה המוסיקלית במשחק ברמה גבוהה מאוד, כך שכל השירים שלהם פשוט סוחפים אותך לאווירה אליה הם מכוונים, באיכות גבוהה, והם תענוג לאוזניים. הזמרת ששרה את השירים של קירארי יושבת בול על הדמות, ואני אישית לא יכולה להפסיק להקשיב לה. (לאחרונה שמענו אותה בשיר הפתיחה של Tari Tari, סתם לידע כללי).
גם הקונפליקטים האישיים של הדמויות נוגעים ללב, ועשויים בגדול בצורה טובה. כמו כל VN שמכבד את עצמו, גם לקירה קירה יש route שתולש לך את הלב מהחזה בלי הרדמה, מועך לך אותו מול העיניים, ונותן לך לשכב על הרצפה ולדמם, כל כך נורא וכואב שבא לך למות.
אבל אז מגיע הסוף האמיתי אז זה עובר.
עבורי המשחק הזה היה חוויה נהדרת, גם מבחינת המשחק עצמו, הדמויות והעלילה, וגם מבחינה מוסיקלית. כשהגעתי ליפן נפל לי פתאום האסימון שאני יכולה לקפוץ לחנות באקיהאברה ולקנות לעצמי עותק פיזי של דיסק השירים של המשחק (העטיפה פה למעלה). מאז אני שומעת מפעם לפעם את השירים והאש ניצתת מחדש.
מומלץ, מומלץ, מומלץ!!
אזהרה קטנה: במשחק יש מעט סצנות סקס די שוליות, אז מי שזה מפריע לו - שיהיה בן אדם בוגר ויתעלם מהן לטובת משחק מדהים.
*זה עתה קיבלתי דיווח שיש גם גרסת PG
*זה עתה קיבלתי דיווח שיש גם גרסת PG
