הסיפור שלי

בכל אופן, הסיפור שלי מתחיל ככה...
כמו רובכם, גם אני ראיתי החתולים הסמוראים, מרקו, פיטר פן וכאלה
...
טוב די! לא רוצה להתחיל ככה!
ליתר דיוק, כשזיפזפתי לי בערוץ ראשון בימי ילדותי היפה, ראיתי את כל הסדרות האלה, וגם את שאר הסדרות האמריקאיות ששודרו במקביל, אבל תמיד ידעתי שהן שונות, אהבתי אותן יותר ובזכות שטיפת המוח האינטנסיבית של אחי ידעתי גם שקוראים לזה "מנגה" ושזה יפני.
בהמלך השנים חיפשתי כל הזמן דברים שהם "מנגה" וקשורים למנגה, לדוגמה:
בזפזופ בערוצים הערבים כל מיני סדרות כדורגל, או מחניים...
כשהיינו בצרפת אז פתאום נתקלנו בסדרה אחת ואחי בהתלהבות הכריח אותי לצפות בה: "רואה את זה?? קוראים לזה סיילור מון! תראי ותשכילי!!"
או כשהחלקתי על הרולרבליידס שלי בתל אביב (באמת אירוע חד פעמי, בדרכי לבקר את אחי [לא זה ממקודם] בשנקין), נתקלתי בפוסטר הזמנה למסיבה של רוסים, שיש עליו בענק איזה דמות מנגה (אין לי מושג מאיזה סדרה, סביר להניח שלא, אבל היא נראתה כמו איזה שודדת ים) .


עדיין לא צפיתי בסיילור מון


ואז, פתאום!! פברואר 2000! פוקימון משודרת לראשונה בארץ.
זה היה הטריגר.
זה עורר אצלי כל מיני זכרונות, כל מיני רצונות. נזכרתי פתאום שאני יודעת טוב מאד מה זה מנגה, מה זה אנימה, כמה חיפשתי את זה!!
צפיתי בזה, הקלטתי בשביל אחי שהיה בצבא והכרחתי אותו לצפות בזה, הכרחתי אנשים לצפות בזה, אבל זה עדיין לא היה זה!
ואז יום אחד אחי אמר לי שהוא וחברים שלו מצאו איזו חנות שיש בה אנימה להשכיר, האוזן השלישית משהו... ברחוב שנקין (וטף, אחי היה גר פה לפני כמה שנים!)
אצנו רצנו לנו לחנות במהרה והשכרנו כמה קלטות. ביניהן אקירה, נינג'ה סקרול, טנצ'י (הסרטים) ואוונגליון!
את אוונגליון לא יכלתי לשמור לעצמי, הרגשתי שאני חייבת לחלוק אותה עם האנשים שזה עתה הכרתי בפורום פוקימון דאז. הדבר הנכון לעשות- לשכפל את הקלטות ולהעביר בין כולם כמובן. פיראטיות אמיתית! 

תכנים הולמים עבור ילדה בת 14


ואז כמובן התחלנו להוריד אנימה מהאינטרנט, ניסינו למצוא מקורות הורדה ב-Yahoo!, לא כל כך הלך... ובדיוק אז חברה אמרה "מצאתי איזה מנוע חיפוש לא כזה מוכר, אבל יש בו המון אנימה, קוראים לו Google"...
והוווו, כמה אני מודה לגוגל (הלא מפורסם אז), כמה נאבקנו ונלחמנו כדי להצליח להוריד פרקים בודדים של גנדאם ווינג, לאב הינה וטנצ'י, אבל בסוף הצלחנו וצפינו, אז מה אם זה 16 מגה לפרק!
כל החבורה העליזה התמכרה, הקמנו את פורום 'מנגה ואנימה' בתפוז ואז זה כבר תפס חיים משל עצמו, האיכויות השתפרו, האינטרנט הפך מהיר יותר וכו וכו
העולם הזה נפלא.


(נכתב בפורום אנימה4 במרץ 2007).

טוהו 10.5 - Scarlet Weather Rhapsody

אז ככה, לאור יציאת משחק המכות החדש של טוהו ברייטאיסאי 5, החלטתי סוף סוף לכתוב פה עוד איזשהו פוסט.

טוב, לענייננו,

המשחק המלא מן הסתם לא שונה מהדמו שיצא לא מזמן, ובאופן כללי הוא די כייפי.

שיחקתי בינתים רק במסלול של מריסה (= נגד אליס, ריימו, דונגי, איה והבוסיות האחרונות).

אליס ואיה הן בדיוק כמו בדמו, אולי היה לאיה איזה ספאל קארד נוסף אבל לא ממש שמתי לב וחלפתי על פניהן שמחה וטובת לב.

הספאל קארדים של ריימו גם הם די נחמדים וקלים, הלאה...

אני חייבת לציין שהספאלים של אודונגי הרשימו אותי ממש, כל הרעיון של האשליות שלה בוצע בצורה כל כך מגניבה, שבהתחלה אפילו לא קלטתי מה הולך שם ונאלצתי לעשות קונטיניו כבר בשלב 3.

קיים כמובן גם הגימיק של הספאל קארדים בהם הקליעים מתבייתים עליכם במעופם האיטי, זה כל כך מגניב~

אה, וכמובן שעשו קופי פסטה ליריות שלה בהן הכדורים שלה עפים מהר מאד עד אליכם ואז מאיטים.

באופן כללי אודונגה קצת מסובכת כשזאת הפעם הראשונה שמגיעים אליה, אחרי הכל העיניים שלה גורמות לטירוף ואשליות וכל זה, אבל אחרי שמבינים מה היא רוצה הכל בסדר וזה קלי קלות!

טיפ ידידותי - אל תיכנסו לה לרדיוס של הטירוף, ותזהרו מלייזורים.

הבוסית הלפני אחרונה והאחרונה הן הדמויות החדשות, סלחו לי שאני לא יודעת את שמן, והעיצובים של שתיהן גם הם די מצאו חן בעיניי.

הבוסית הלפני אחרונה הזכירה לי בעיצוב שלה את רנקו אוסאמי, והיא היתה די מרשימה בספאלים שלה, אבל לא מי יודע מה קשה אחרי שמבינים מה היא רוצה, למרות שהיה לה ספאל אחד שפשוט טחן אותי.

(גם אצלה בגלל ההפתעה המוחלטת נאלצתי לעשות קונטיניו).

הספאל קארד האחרון שלה היה חמוד ממש, בו היא מקרינה מעצמה לייזורים לבנים-כחולים והיא מתחילה לרדוף אחריך, זה היה משעשע ברמות וממש איזי מודו.

אבל מי שבאמת הרשים אותי במשחק הזה היתה הגבירה בתמונה, הבוסית האחרונה כמובן, כראוי למשחק טוהו שמכבד את עצמו.

העיצוב שלה יפה ויש בו מין צבעוניות מעניינת ונחמדה.

סלחו לי שאני עדין קצת בהלם אז אני לא זוכרת מה הלך שם בדיוק, אבל הבוסית הזאת באמת היוותה לי קצת בעיה בריצה ראשונה.

הספאל קארדים שלה היו ממש יפים ומרשימים לדעתי, כשביניהם היא משתמשת בסלעים (אלה מהאייקון של המשחק) והמון לייזורים אדומים.

האייקון של המשחק:

הספאלים האחרונים שלה היו בעיקר ספאלים שבהם היא מרימה עמודי סלע מהרצפה, כמובן תוך כדי שהיא מתרסקת עליך ללא רחמים, ולצערי הספאלקארדים האלה היו כל כך כבדים שהמחשב שלי לא יכל לעמוד בהם והכל הלך אצלי בהילוך איטי והמון אי וודאות.

אני חייבת להודות שממש נהנתי מהספאלקרדים האלה, אבל בגלל האיטיות לא ממש הצלחתי לשלוט במריסה לרמה שבה אני אוכל להאבק בבוסית הזאת כמו שצריך, והכל היה עניין של מזל.

אבל כמו שציינתי, לצערי היא עשתה לי קצת בעיות ונאלצתי לבזבז עליה את הקונטיניו האחרון שלי, בעוד שלא ראיתי את הסוף של הספאלקרדים שלה באופק.

...

כשכן ראיתי את הסוף לספאלקארדים שלה, ולרגע השלתי את עצמי שסיימתי את המשחק (אבל לא כמו שצריך), נוכחתי לראות שמצפה לי עוד מסכת ייסורים.

אחרי שכל המסך הפך לבן וגרם לי לחשוב שעליתי לגן עדן, מצאתי את עצמי על במה של עמודי סלע, בהתאם לעיצוב של אותה גברת בוסית, כשהיא עומדת מולי והHP שלה בחצי.

היא התחילה כמובן עם הספאלקארדים שלה, ולקח לי טיפה זמן לקלוט שההתקפות שלי לא עושות לה כלום וכנראה הייתי צריכה להשתמש בספאלים שלי, אבל היה כבר מאוחר מדי...

סה"כ משחק טוב מאד ומהנה :}

לצערי אני קצת חלודה, ואני גם לא יודעת לשחק ב10.5 (בשונה מב7.5), אז הריצה הראשונה במשחק החדש היתה די עלובה מבחינתי.

המשחק יחסית קל ואין שום בעיה לסיים אותו בריצה ראשונה. אין לי ספק שאני יכולה לסיים אותו בלי קונטיניוס בפעם הבאה שאני אנסה .

^_^

(פוסט זה הינו קופי פסטה מהודעה ב-4)