נקי מספויילרים
הרגשתי צורך עז לכתוב המלצה על הסדרה הזאת. גם ככה בקושי אני כותבת בבלוג, ואם זה על סדרה זה קורה רק אחרי שהיא נגמרה וסיימתי לצפות בה. הפעם לא יכלתי להתאפק.
אני לא אשקר, לא התחלתי לצפות בשטיינס;גייט כשהיא התחילה, בתחילת מרץ, ובטח שלא שיחקתי ב-VN. אבל בעקבות המלצה, יותר מחמה, התחלתי לצפות בה.
הו ואו, אני בהחלט לא מתחרטת.
מכירים את זה שיש סדרות שנראות "כמו כל סדרה", שאתם מרגישים שראיתם אלף פעם? ומנגד יש את הסדרות האלה שהן פשוט יהלום בים של זבל? סדרות שפשוט יש להן נשמה ואופי משלהן? אז שטיינס;גייט היא כזו.
כשצופים בפרק הראשון לא מבינים כלום. לא מבינים כלום עד כדי כך שפשוט נשארים מבולבלים מדי. לדעתי, זה מן הסתם אמור להיות ככה. הצופה אמור להיות מבולבל בדיוק כמו הדמויות, שאין להן מושג מה מתרחש סביבן.
גם כשצופים בפרק השני לא מבינים כלום. וגם בשלישי לא מבינים כלום, אבל לאט לאט ~משהו~ מתחיל להתבהר.
כמו שהדמויות לא מבינות כלום, אבל לאט לאט קולטות שהן עולות פה על משהו, כך בדיוק גם הצופה. אישית, אני בתור צופה, מתה על התחושה הזאת שנותנים לי להזדהות עם הדמויות והבלבול המוחלט שלהן. כל סדרה שגרמה לי להרגיש ככה בעבר תפסה אותי חזק חזק.
אז מה פתאום עכשיו בפרק 14?
קודם כל זה מתי שהדבקתי בשעה טובה את הפרקים. יאי.
דבר נוסף הוא שזו נקודת תפנית מסויימת בסדרה. תגליות מרעישות שרק מכניסות את הצופה לעוד יותר חוסר ידיעה ובלבול, בדיוק אחרי שהוא מתחיל להבין מה קורה.
המשחק הזה של העלילה בין חוסר ודאות, הבנה פתאומית, ושוב משליכים אותך לחוסר ודאות, הטלטלה הזאת, כשברור שיש כיוון מסויים, פשוט ממכרים. זה מסקרן מדי!
בנוסף לזה, הדמויות בשטיינס;גייט פשוט עשויות בצורה נהדרת.
יש לנו את אוקאבה, חי בסרט שהוא מדען מטורף שרוצה ליצור מכונת זמן, ובדרך יוצר בננות מג'לי. הוא טיפוס מאד מוזר ותזזיתי, שמאוהב בכל הפוזה של המדען המטורף, כולל המניירות והצחוק המשוגע. אבל זה לא כל מה שיש לו להציע...
יש את מאיורי, חברת הילדות של אוקאבה, ילדה תמימה, קוספליירית חביבה שאוהבת את החברים שלה. טו~טורו~
את דארו, סופר האקר שגולש באימג'בורדים יפנים, ה-Anonymous הטיפוסי.
ויש את קוריסו מאקיסה, או כריסטינה, מדענית גאון, וצונדרה שעשויה לתפארת, שמצטרפת לצוות המעבדה של אוקאבה.
עלילה מסקרנת ודמויות שכיף לאהוב. מה עוד צריך בסדרה?
המלצה חמה לכל צופה אנימה שמכבד את עצמו.
