קאנה, קאנה.

אז סיימתי לצפות היום בהיגוראשי.

למרות כל מה ששמעתי על הסדרה וכל מה שסיפרו לי עליה, הופתעתי לגלות שזו סדרה נפלאה שעוסקת בערכים של כבוד, משפחה, חברות ואהבה.

סג, כן בטח.

אבל ברצינות, היו בה רגעים שריגשו אותי כמעט לכדי דמעות, נהנתי נורא.

מהרגע הראשון שצפיתי בסדרה (למרות שקצת נרדמתי) פשוט התאהבתי בה. האווירה שלה מגניבה, הדמויות חמודות ממש, הטירוף משעשע ומצאתי את עצמי צוחקת בחוסר שליטה.

אמנם מבחינת איכות ויזואלית היא לא משהו; האנימציה לא כל כך מרהיבה, למרות שלא ממש צריך אחת. והציור מאד איכותי לפעמים, אבל גם על זה אפשר להתגבר.

בכל אופן הכיף והמסתורין התעלו על הדברים החומריים וחסרי המשמעות האלה ואהבתי כמעט כל שניה, למרות שנותרו עוד המון דברים פתוחים.

(לא שזה רע. זה נהדר. אני רוצה לקחת אותה הביתה!!!)

אני צריכה לשחק במשחק (: